דווקא כאן מתגלה גדולתו של פוצ'יני כמלחין אופרות, שהצליח ליצור מוזיקה מרגשת לסיפור שאין בו דרמות סוערות של ממש לדוגמה: ברשימת "20 האופרות המבוצעות ביותר בצפון אמריקה" שפורסמה על ידי עמותת "אופרה אמריקה" הגיעה "לה בוהם" למקום השני ברשימה, שנייה רק ל"מאדאם באטרפליי"
אופרה זו, מתקופת היצירה האמצעית של פוצ'יני תקופה שהניבה גם את "טוסקה" ואת "מאדאם באטרפליי" , נכתבה ברוח זרם ה ואכן אינה עוסקת במאבקים הרואיים של אבירים ושאר בני אצולה, כי אם ב"דרמות הקטנות של האנשים הפשוטים" מופיעה החבורה המהלכת בין ההמון העליז

השמתי עצמי ישנה" - וידוי אהבה אחרון של מימי כלפי רודולפו.

26
לה בוהם (שיר)
הצייר מספר שעל אף שחווה מחסור ורעב והתפרנס בדוחק מיצירותיו, הוא היה מאושר
לה בוהם
מרצ'לו ומוזטה עוזבים על מנת למכור את עגיליה של מוזטה ובכסף לקנות תרופות ולהזמין רופא
יוגה ותזונה
מימי מסתתרת בפינה ומאזינה לשיחת השניים
לשם כך היא פוצחת בשיר נועז "Quando m'en vo'" , בו היא מספרת כי היא מתענגת על כמיהת האנשים הבוהים בה כשהיא הולכת ברחוב מימי, ששמעה את דבריו של רודולפו, פורצת בבכי ולאחר מכן נתקפת שיעול וכך מגלה רודולפו את מחבואה
אזנבור נהג לבצע שיר זה בכל אחת מהופעותיו, לרוב כשהוא מחקה בתנועותיו צייר ומנקה את ידיו באמצעות מטפחת אותה היה משליך בתום השיר רודולפו בתחילה מספר על כך שעזב את מימי בשל פלירטים עם גברים אחרים, אך לאחר שמרצ'לו אומר כי אין הוא מאמין לכך, מודה רודולפו באמת: הוא חושש לחייה של מימי, אשר מצבה יחמיר מאוד אם תישאר לחיות עמו חיי עוני בדירתו העלובה

זו מספרת כי אין לה גפרורים וכי נרה כבה ומבקשת מרודולפו, שבינתיים שם לב כי אינה חשה בטוב, להדליק לה אותו.

לה בוהם (שיר)
Fingevo di dormire" "האם כולם הלכו? שונאר עוזב אף הוא את המקום על מנת לתת למימי ולרודולפו פרטיות
לה בוהם
סדנאת היוגה בראנצ׳ הינה דרך לשלב תוך כדי חגיגה ושמחה את הקניית הכלים שלנו המהותיים- יוגה, טכניקות נשימה, מדיטציה, תזונה טבעית ונכונה במטרה להעלות את המודעות למגוון רחב של אוכלוסיות מילדים, בני נוער, גברים, נשים ומבוגרים הסדנא מקנה לנו פלטפורמה להעביר ידע מהותי זה בצורה מיוחדת ובלתי נשכחת
לה בוהם
ביניהם גם מימי חולת השחפת, המשתעלת קשות