נתפרסמו שבועונים ועלונים בעברית, ביידיש ובפולנית הרופאים מצילים גם פושעים ומחבלים שנפגעו במהלך פשעיהם משום קדושת החיים
ואילו לדעת ר' יוחנן - לפי פשט דבריו - חל דין רודף גם על מי שעצם נוכחותו בתוך הרבים מסכנת את הרבים, אף אם הוא נקי מכל אשמה ודרישת מסירתו שרירותית לחלוטין ספק רב הוא אם "עזרת ישראל מיד צר" חלה גם, כאשר מדובר בהתנגדות לכובש ומרידה בשלטונו, שכן לפי פשט הדברים ומקורם בתלמוד הירושלמי - כוונתם לעזרה מיד צר העולה למלחמה על ישראל

לפיכך, לפי דעת רוב חכמי ההלכה, אף כי וודאי הוא שללא הרכבת רשימת נידונים למיתה, יומת מספר רב יותר של נפשות חפות מפשע וביניהם אף אותו חבר יודנראט ובני ביתו, אין כל היתר לדחות נפש מפני נפש שהרי: מי יחליט דמו של מי סמוק פחות וניתן למוסרו למיתה? אדם מתמיד ביהדותו כדרכו מימים ימימה.

החיים בגטו
שוחט, "קידוש השם בהגותם של דור מגורשי ספרד ושל מקובלי צפת", עמ' 137
קדוש החיים
עיקר עסוקיהם של ועדי בתים אלה היה בעזרה למשפחות הנזקקות בתוך הבית, בשלב מסויים גם עזרה לבתים אחרים שהמצוקה החמורה פקדה אותם במוקדם וטיפול בפליטים
היסטוריה לבגרות/השואה/הישרדות,
כאשר נודע לר' אנשל ששיחרורו מתמהמה לא בשל התעודה, אלא בשל זקנו ופיאותיו, מראהו ולבושו היהודי, קרא בשמחה: 'אם כן, יתברך שמו, לפחות יודע אני על מה אני מוסר את נפשי
ועדי הבית נתמכו ככל שניתן ע"י הז'טוס מאשה, בת העשר, היא כבר כמעט שנה תמימה מטפלת באחותה בת הארבע ובאחיה המשותק בן החמש-עשרה
עבודה זרה שאלה יז: המותר למלא אחר דרישות הצורר להשתחוות לצלב כדי להימלט ממוות בטוח? לסיום, יש לראות בתשובות לשאלות דלעיל, ניסיון להביא בפני הקורא ציוני-דרך שונים בפסיקה אפשרית והזמנה לבעלי ההלכה שבדור להתייחס בהיקף, בעומק ובאומץ לאותן שאלות ודומות להן, במגמה להכשיר את הקרקע להיווצרותה של "הלכה לשעת חרום" על כך ברשימתו של מרטין גילברט, מסע אחרון, עמוד 87-88 : הרעב והמחלה היו קללת הגטו

רק אדם החש כי חייו מלאי משמעות יעוד וערך, יחוש בו זמנית בערכם הגדול ובייחודם בתוך המרחב הפיזיולוגי והביולוגי האקראי והקר.

21
מיתוס קידוש החיים
מן הראוי לציין שקפלן כתב את יומנו בלשון העברית
החיים בגטו
עם זאת יש לציין כי הרמב"ם אינו קובע כי המתרפא באחת מג' העבירות החמורות הנ"ל חייב מיתה, אלא כותב כי נענש עונש הראוי לו, שאינו, לכאורה זהה לעונש הקבוע לעבריין במזיד
קידוש החיים ⋆ אמור ⋆ מאת סיון רהב
על פניו, הוא אף סותר את הציווי "ושמרתם את חוקותי… אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"- שדרשוהו חכמים 'וחי בהם ולא שימות בהם', ומכאן למדו ש'פיקוח נפש' דוחה כל התורה כולה
יתר על כן, בעתונות המחתרת היהודית מדברים בסלידה על מסעדות ומועדונים המשגשגים בגיטו ורשה, המשמשים מקום זלילה והוללות למועטים הנוהגים לפי הכלל אכול ושתה כי מחר נמות כי מיוחד הוא לאדם, לעומת שאר בעלי החיים, שיש לו, ולו לבדו, הרגשת הטוב והרע והצדק והעוול וכיוצא באלה, והשותפות באלה היא היוצרת בית ומשפחה" 14
כך נוסדה בגיטו ורשה רשת של ועדי בתים, התארגנות של דיירי הבתים, שפעמים רבות צצה באורח ספונטני והעלתה משמרת של עסקני ציבור מפשוטי עם והאם פטורה מעונש ומותרת לבעלה? זוהי אפוא, גישת ההלכה הרווחת: יהרג אדם ואל יעבור על ג' עבירות אלו! קפלן, מגילת יסורין, כנ"ל, עמ' 202, ברשימה מ-10

לפיכך, על סמך חזקת כשרות של כל בתי-ישראל, הותרו לבעליהן.

2
מידע כללי
בחיבורים מאותם הימים מובעת לעתים ההנחה בעלת יסודות דטרמיניסטיים ברורים, כי ההשגחה לא תנטוש את העם היהודי, או שבמהותו והווייתו של האדם מעוגנת השאיפה לטוב ולצדק, וקיימת האמונה שהחברה עלולה למעוד, אך אינה יכולה להיכשל כשלון מוחלט
מיתוס קידוש החיים
הם רקדו ושרו, ואני חשבתי שאשתגע בו במקום
קידוש החיים בשואה
השוואה בין מעשה קידוש השם של רבי עקיבא, שהתעלם מן הרומאים וקרא קריאת שמע שעה שסרקו את בשרו, לבין קידוש השם בהמשך החיים היהודיים תוך התעלמות מן הגרמנים, עורך אליעזר ברקוביץ במסמך מרתק זה: התעלמות מן הרומאים: רבי עקיבא סיפור קידוש השם של רבי עקיבא בתלמוד פותח בדברים אלה: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה"