המחלוקת על הלוח, שמשי או ירחי, קבוע או משתנה, אשר חישובו מסור לכוהנים או לחכמים, הייתה ביסוד המחלוקת בין הכוהנים לבית צדוק ואנשי בריתם שכונו בלשון חז"ל צדוקים, לבין הפרושים המפרשים על פי ריבונות אנושית
תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם - וְאַל תִּדְמֶינָה! יֶרַח קָצרוְ כִלָ ה - חודש קציר "כליות" החיטה - חודש סיוון חלק מהשוני נובע לא ממגבלות של החישוב הקדום אלא משינוי אסטרונומי, בעת קביעת הלוח ההפרש היה שולי בהרבה, בערך 0

מצד שני, מועדו של ראש השנה יחול תמיד זמן קצר לפני או אחרי מועד שוויון היום והלילה בסתיו בספטמבר או בשבוע הראשון של אוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני.

הלוח העברי
יום בריאת , על-פי , הוא -
הלוח העברי
ספירת חודשי השנה התחילה בחודש הראשון, לימים חודש
לוח שנה עברי תשרי
ב, שהתכנסה בשנת , נקבעה ופורסמה השיטה לחישוב מועד חג ה הנוצרי
אולם אם נפרש שצריך גם שפסח יחול בתוך חודש מתחילת , אנו נמצאים כבר היום בבעיה, כיוון שפסח עשוי לחול בימינו עד 25 באפריל ועד בכלל הכינוי "שנה מעוברת" הוא לאישה מעוברת, כלומר ב
בראשית ימיה של , כאשר קיבלה לאחר מאבקים ממושכים את הסכמתם של הסלאוקים לשלטון עצמאי, שיתפו מנהיגי החשמונאים פעולה עם הסלאוקים במישורים רבים, ובין היתר אימצו את לוח השנה היווני בן-דב מביא בסוף מאמרו רשימת פסוקים בהם מוזכר היום והלילה, ומראה שהקדמת היום ללילה היא הדרך הרגילה להציג יממה, דוגמת "

ב נמצאו רשומים שמונה חודשים.

איזה, איזו, אילו
גם שרשרת ההנחות, לפיהן בן מאיר ידע על קיומה של קהילת , ידע שאין יהודים מזרחה משם מה שקרוב לוודאי לא תמיד היה נכון , וידע את הריחוק במעלות שבין ירושלים לקאיפנג, נראית כתלויה באוויר
איזה, איזו, אילו
ישנן דעות שבית הדין לא היה כובל עצמו אך ורק לעדות הראייה, אלא היה משתדל למנוע מחגים מסוימים לחול בימים מסוימים , , על ידי פסילת העדים או אי קבלתם ובכך לגרום ל
לוח שנה עברי תשרי
הפרושים, שעלו להנהגה אחרי הכוהנים, אחרי חורבן המקדש, העדיפו לוח המבוסס על תצפית אנושית משתנה במולד הירח, המסורה לריבונות אנושית ולא לוח קבוע המיוסד על דברי מלאכים ונשמר בידי כוהנים ולויים על פי מחזורי שיר שחפפו למחזורי קרבנות במקדש, המיוסדים על סמכות אלוהית