וְלִבְלְבוּ הַשִּׁטִּים לְנֶגְדְּךָ וְזָלְפוּ בְאַפְּךָ בְּשָׂמִים, וְצִיצֵיהֶן חֶצְיָם נוֹצוֹת וְרֵיחָן כְּרֵיחַ דָּמִים; וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה אֶת-עֶדְנַת הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ — וְלֹא-תְהִי לְךָ לְזָרָא; וּבְרִבֲבוֹת חִצֵּי זָהָב יְפַלַּח הַשֶּׁמֶשׁ כְּבֵדְךָ וְשֶׁבַע קַרְנַיִם מִכָּל-רְסִיס זְכוּכִית תִּשְׂמַחְנָה לְאֵידְךָ, כִּי-קָרָא אֲדֹנָי לָאָבִיב וְלַטֶּבַח גַּם-יָחַד: הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט כן נקראו על שמו בתי ספר ורחובות ברבות מערי ישראל
כולם החלו פתאום ברשרוש מרשרשים בן-ציון, מוציא לאור: מוריה, אודיסה, תרע"ט, 1918, 137 עמודים

בגלל דרישת ה הרוסי קוצצו ממנה מספר שורות ושמה שונה ל"משא נמירוב".

חדרי ילדים
בהמשך, תהפוך עיר זו למקום מגוריו העיקרי ברוב תקופת חייו הבוגרים בין השנים 1900—1921, מלבד שנת 1904 שבה שהה ב , ובה עתיד הוא ליצור את עיקר יצירתו הספרותית
חיים נחמן ביאליק
ביאליק הוא אמן - אפשר שהאמן הראשון בצביון חשוב ומצוין שהשירה העברית זכתה לה
כגוונא
אילו באתי לספר רק מה שאני יודע וכמה אינני יודע?
ואף בשירת הדומיה והדממה שלו יש מיסוד התתנערות והגבורה: התנערות מכל מה שמחוץ להרגשה זו וההרגשה - עד קצה הגבול
הכנסת הנוסח לסידור נבעה מדברי שספריהם היו נפוצים ב כמו ואחרים שציינו את דברי הזוהר המלמדים על השינויים בעולמות העליונים עם , כמו המעבר מן החול אל הקודש, השלווה הבאה לעולם עם כניסת השבת, התמעטות כוחות הדין והכוחות החומריים ואת מקומם תופסת השכינה בשנת הופיע שירו "למתנדבים בעם" על הבול "התנדבות"

ב זו יכול המחפש לאתר, על פי מילה מתוך אחד משיריו, את כל השירים שלו שבהם מופיעה מילה זו.

8
חיים נחמן ביאליק
חדרי ילדים
ב, כשראה עם , הוא קרא לזה: ""
חדרי ילדים
יש וימים רבים הוא יושב כמשמים ופתאום - ננער דבר בממלכת הזוהר
ואף על פי כן, נזהרתי שלא להשתקע ברוסית יותר מדי, שהרי, סוף סוף, עתיד אני לקבל רוב תורתי באשכנז, ולמה אאבד זמן בחנם על רוסית" הוא לא נמנה עם הלמדנים הוותיקים אלא על המשכילים שבה וכבר יצא לו מוניטין של בעל תנ"ך ולשון, מושך בעט וסופר לכשירצה
ברוסית שיריו של ביאליק מאבדים, מן הסתם, חצי מכוחם, משפעת דימוייהם, אך גם מה שניתן לנו על ידי התרגום מאפשר לחוש את יפי שירתו הזועמת של ביאליק

.

5
חדרי ילדים
כגוונא
חרוזיו של משורר אינם סחורה עוברת לסוחר, ולא תמיד "מזדמנים" הקונים, יפה כוח המשורר, שיש עמו, נוסף למתת שירתו, גם מלאכה קבועה מעולם העשיה, הנותנת לו הרגשת ביטחון וחירות
כגוונא
שם אין לא נוסח ולא הלכה