לא תמצאו כאן את הנופים התת ימיים המרשימים בעולם אבל יש הרבה מה לראות בממלכת ירדן מתחת למים והרבה מה לגלות בעיר השכנה שחולקת איתנו את קצה המפרץ בוודאי תגידו: נו, טוב, מי לא חולם להתפטר מהעבודה ולחיות מחלומות? אבל גם בלי זאת, יש לנו כאן חיבור, הומאז' ולפעמים ממש קופי-פייסט מ"הטנגו"
בדיוק את אותה דמות עושה דיין כעבור לאחר מכן ב"עד סוף הלילה" איתן גרין,1986 שם הוא איש צבא בחופשה מאונס, שתיין כרוני, מחוספס, גס, משכיב את כל הכוסיות שצובאות בלילות על הפאב שלו ברחוב ירמיהו קחו בחשבון את ההוזלה המסיבית במחיר הספרים, ותקבלו רוכשי ספרים רבים יותר

והיכן הוא המקום הזה, בו יוכל הארכיטיפ הישראלי הקולנועי להפגין את הסולידריות הגברית, אם לא בשדה הקרב? לו נמנע סידר משחזור ההיסטוריה, ותחת זאת היה מוליך את כל הסרט באווירה הקיומית סוריאליסטית שעבדה נפלא בסצינה עם אוהד קנולר, היה לו זוכה אוסקרים בטוח, ואולי גם את הסרט הישראלי הכי טוב שנעשה כאן.

30
מחברות הקולנוע
מתוך "בשנה של 13 ירחים" אבל אז מתחילה להתבהר התמונה
המתנדבים, הלוחמים ופורצי הדרך: אלה הם אנשי השנה של באר שבע והנגב
נו טוב, אם אפשר לקרוא הנאה לעור הברווז שקיבלתי מן הצפייה המזועזעת ב"משפחת פרטריג'" שפגשה את "פריקס"
המתנדבים, הלוחמים ופורצי הדרך: אלה הם אנשי השנה של באר שבע והנגב
יהורם גאון הוא הטיפוס הקרבי, מעוטר הצל"שים דמות שהוא חוזר ועושה אותה גם ב"מצור" של ג'ילברטו טופאנו מ-1969 ; עודד קוטלר, בדמות שכנראה שורטטה על פי קווי דמותו של אייבי נתן, עושה תפקיד של טייס בוהמי ובעל מסעדה, ווילאם ברגר האמריקאי בתפקיד העיתונאי הזר, מסקר את החיים בישראל של מלחמת ששת הימים
צברים מיתולוגיים אלה, שלפני הפציעה "כיסחו את העולם", מוצאים עצמם בשוליים בעל כורחם, מחוץ לצבא, מחוץ למסגרות הגבריות המוכרות להם זה עשרים שנה כך זה ב"הם היו עשרה", וכך זה ב"חמסין"
בתור אדם מאמין, אני מאמינה שאלוהים ציווה לי את החיים פעילות גברית נמרצת הקולנוע הישראלי היה מתמיד מלא בפעילות גברית נמרצת מכל סוג: הם האידיאליסטים, הם החלוצים, הם השומרים, החיילים, המצביאים, החקלאיים, המזיינים וגם מודדי האברים

אם בשביל הגברים מרילין הייתה סמל מין, בשבילנו, הנשים, היא הייתה סמל לנשיות של פעם, שפסה מהעולם, אבל אי אפשר שלא להתגעגע אליה, אפילו רק קצת.

23
דצמבר
כך גם ב"תלווה לי את אשתך" משנת 1989
המתנדבים, הלוחמים ופורצי הדרך: אלה הם אנשי השנה של באר שבע והנגב
עמינדב סוסעץ הוא גם גיבור וגם אנטי-גיבור, גם צבר מיתולוגי וגם תלוש
דצמבר
הם מתקשים להסתגל לתדמיתם החדשה, למה שנראה בעיניהם כ"לא עוד גברים"