פונה ימינה ושמאלה, מחפשת איזה סנדל או כרית העפים כלפיה בפעם הבאה תשתמש בשעון מעורר! עכשיו כבר עשר דקות אחרי זה
ועכשיו תפתח את העיניים וקום

תרגישי את מה שאני מרגיש כאשר את צועקת לי לתוך האוזן.

בוקר יום ראשון
עכשיו אני אמרוט את כל הנוצות שלך, נוצה אחרי נוצה
בוקר יום ראשון
הקוקייה יוצאת מהשעון שעל הקיר ומביטה בי בהיסוס
בוקר יום ראשון
אבל האוזן השנייה מרגישה שמשהו נוגע בה
את רוצה לקבל את זה? כנפיים נפרשות לצדדים והציפור קופצת למיטה שלי אני פותח את עיני השמאלית — הימנית עדיין תקועה בחלום
אני לא חושב על זה יותר מדי

.

9
בוקר יום ראשון
אחרי שהיא רואה שאין שום סכנה מיידית והשטח פנוי, היא נרגעת וקוראת את תרועתה עוד שלוש פעמים
בוקר יום ראשון
בואי אלי ואני אתן לך את זה
בוקר יום ראשון
אני לא רואה את זה
אז היא נכנסת לתוך השעון לבדוק מה השעה וחוזרת כדי לבצע עוד שלוש קריאות הקרב שלה עדינה מאוד, רטובה, ומשרה חום — ההפתעה שאסכים לקבל כל בוקר
אם כך, אולי נשלח את הילדים ונעשה

כאשר העין מתרגלת לאור הבוקר, אני כבר לא רואה את הציפור, כי היא מתחבאת בתוך השעון.

22
בוקר יום ראשון
ומיד אני גם נזכר במיכאל — השכן מלמטה — צועק מופתע כאשר שתי נעלי בית נוחתות על ראשו אחת אחרי השנייה בזמן שהוא יצא למרפסת לעשן את הסיגריה השלוש-עשרה שלו
בוקר יום ראשון
אחרי שניה אני נזכר שהשלכתי אותן על קוקיה עוד ביום הראשון הקודם, אז הציפור צללה והן עפו דרך החלון
בוקר יום ראשון
ביקשת ממני להעיר אותך בשעה שבע